אודות מייסד המכללה

ד"ר אברהם מתתיהו פוס ז"ל

מייסד מכללת בני ברק החרדית - מבח"ר

אברהם מתתיהו פוס ז"ל נולד בנר שלישי של חנוכה בשנת תרצ"ה באנטוורפן שבבלגיה.

אביו, יואל, נולד בגליציה והיה מורה לעברית בבית ספר תחכמוני באנטוורפן. ובנוסף שימש ככתב בעיתונות היידישאית.

אמו, יהודית גיטל ויינר, נולדה בגייטסהד שבאנגליה. בת לאחת המשפחות המייסדות של קהילה זו. בסיעתא דשמיא רבה הצליחה המשפחה לברוח מבלגיה אחרי שהנאצים פלשו לשם בשנת 1940 והגיעה לחוף מבטחים בניו-יורק.

בניו יורק למד אברהם מתתיהו בישיבה של רבנו יעקב יוסף ובתיכון של ישיבה אוניברסיטה. הוא למד לימודי תואר ראשון בישיבה קולג' קיבל תעודת הוראה מבית המדרש למורים. בבית ספר למשפטים של אוניברסיטת ניו-יורק קיבל במשפטים. הוא סיים תואר שני בהיסטוריה יהודית בישיבה אוניברסיטה. את הדוקטורט שלו למד .J.D וגם .LL.B באוניברסיטת דרופסי שבפילדלפיה בהנחיית פרופ' שלמה צייטלין. עבודת הדוקטורט נכתבה בנושא שטרי חוב, ובעקבותיה אף כתב מאמר בנושא 'שטר' באנציקלופדיות 'יודייקה' ו'העברית'.

ד"ר פוס עבד כעורך דין בניו-יורק במשך 50 שנה וגם מונה ע"י ראש העיר לינדסי בשנת 1969 להיות אחד מנציבי מיסוי מקרקעין של מנהטן, משרה שכיהן בה ארבע שנים. אחרי שהמשפחה עלתה ארצה בשנת 1970 הוא הוסמך להיות עורך דין בישראל וניהל משרד עורכי דין מספר שנים בירושלים ובניו-יורק בו-זמנית. לימים עבד בניו-יורק בלבד (כאשר בית הקבע שלו בישראל) ונסע על ציר ישראל- ניו-יורק במשך 40 שנה.

לאורך השנים עסק בתחום האהוב עליו, משפט עברי. כתב מאמרים בנושא והרצה בכנסים הבינלאומיים של האגודה למשפט עברי. היה חבר הוועד המנהל של עמותת "מורשת המשפט בישראל". מאמריו כונסו בספר "משפט לאברהם" שהוציאו לאור בני משפחתו לכבוד יום הולדתו השבעים.

ד"ר פוס היה אוהב ספר וכל חדרי ביתו ומשרדו היו מלאים באלפי ספרים ששמח לרכוש וללמוד כן מצא חברים שהיו שותפים לאהבה זו. הוא היה קם ב 4:00 בבוקר ללמוד דף יומי לפני שחרית וכמעט גמר מחזור שלישי שלו בש"ס. הוא היה הפטרון של כולל תנובת יהודה משך 20 שנה והיה גאה בספרים שהוציאו לאור – זכר יואל על עירובין ועל מקוואות – ועל הצלחות האברכים שקיבלו משרות חשובות בהוראה וברבנות.

על הקמת מכללת בני ברק החרדית - מבח”ר הוא תיאר במילים שלו באחד מטכסי חלוקת תעודות בשנים הראשונות:

"בשנת 1995 תשנ"ה אחרי הרבה מחשבה, החלטתי להקים מכללה ללמד מקצועות לגברים חרדים הרוצים או מוכרחים לעבוד.

קבעתי שני תנאים להקמת המכללה:

א. שהלימודים יהיו בערב כדי לאפשר לכל אברך להמשיך ללמוד בכולל עד שיסיים את הלימודים ויחליט אם לפרוש לעבודה.

ב. הקמת המכללה מותנית בהסכמה מראש של הרב שך זצ"ל. שאל אותי הרב ווינברגר בתמיהה: איך נקבל הסכמה כזו? עניתי לו שאנחנו מקבלים מראש כל תנאי והגבלה שיעמיד הרב זצ"ל ועל הרב וינברגר למצוא את האדם הנכון להציג את הדבר לפני הרב וכך היה. הוא ביקש מהרב בויאר שהיה אז סגן ראש עיריית בני ברק והוא עשה את השליחות וקיבל את הסכמת הרב. הרב שך ביקש שהרב אלישיב זצ"ל יקבע את התנאים. הוא קבע שנקים ועדה רוחנית של רבנים שבראשם יעמוד חתנו הרב יוסף ישראלזון זצ"ל, שיכוונו את דרכו של המוסד.

בשנת תש"ס החלו הלימודים האקדמיים ב'מבח"ר' , במשך 13 שנה ד"ר פוס דאג לכל צורכי המוסד, הוזיל הון רב מכספו להחזקת המוסד ואף נסע סביב העולם להתרים אנשים. מכללת מבחר תמיד הייתה בראש מעיניו ומיום הקמתה הוא הקדים את צרכי המכללה לעסקיו האישיים. בכל בעיה שהתעוררה הוא היה הכתובת למציאת פתרון. הוא דאג לקיום המכללה ואף שמח בכל הצלחותיה ובמיוחד בהצלחת הבוגרים והבוגרות כשיצאו לשוק העבודה. הוא תמיד אמר שהוא מקבל את שכרו על כל עמלו למען המכללה כשהוא רואה את הבוגרים מסודרים במקומות עבודה ומתפרנסים בכבוד. הוא גם היה מדגיש את העובדה שכל חרדי שיוצא לשוק העבודה הוא מייצג את כלל הציבור החרדי ויש ביכולתו לקדש שם שמיים במקום עבודתו ובקהילה.

יהי זכרו ברוך
ת.נ.צ.ב.ה